היום שאחרי הבירה
נכתב על-ידי Compulsive ביום יום שני, 18 יולי 2005 בשעה 09:33
אחח אלוהים.
אני דווקא מרגישה לא רע בשביל אחת שגמאה אתמול 6 וחצי ליטר בירה.
אני לא יודעת מה חשבתי, כנראה שאני הרבה יותר ישראלית ממה שתיארתי לעצמי, כי כשיש גינס חופשי עד חצות, ויש שני גברים שכל הזמן בוחנים אחד את הכוס של השני ואת שלי.כנראה שזה משפיע.
אבל למען האמת, ברטרוספקטיבה זה לא היה זה שגרם לי לשתות כל כך הרבה, פשוט היתה מזויקה טובה ואכלנו קצת והייתי צמאה אז שתיתי בירה כמו מים. אבל מה שכן דאגתי לאכול עם זה, זיתים או נאצ'וס או משהו קטן בידיעה ברורה שככה (פה אני שוברת מיתוס) ההשתכרות שלי תידחה למועד מאוחר יותר.
אתמול בערב אני, אחי שטס מחר, וחבר טוב שלו הלכו למה שהיה פעם הפאב הקבוע שלהם לרגל הנסיבות, עקב היום הנורא שהיה לי והריפיל חופשי הצטרפתי אליהם.
האמת היא שהיה נורא משעשע ובאמת נורא נהניתי, זה היה בראשון בבר שכונתי, הרבה זמן לא ישבתי בבר שכונתי באמת לא בתל אביב.
שתינו בירה אירית, אכלנו נאצ'וס אלק מקסיקנים, ישבנו בבר אלק תל אביבי (ראשל"צ) עם שם של קבוצה מספרד.
בינלאומיים באופן מגוחך.
"ראית פעם פרסי ששותה ככה?" שאל אותי אחי והצביע על חברו שהתחיל חזק עם הבירות.
"בטח, כשיש ריפיל חופשי" עניתי. הוא התחיל חזק אבל לו נגמר הסוס באמצע ואני ואחי היינו בתחרות צמודה עד בערך הבירה החמישית, שם עקפתי אותו בסיבוב.
על הבר לפחות, הייתי במיעוט נשי וגם הבחורה היחידה ששתתה גינס.
בנות, מה קורה לכן?! ריפיל חופשי ואתן שותות קרלסברג? נקבות.
למקום קוראים ברסה ומי שטורח להגיע, תגיעו כבר ביום ראשון. אם אתם תוהים מה לנשנש, לכו על ראפ סינטה, מצוין ולא יקר. אני ניסיתי להזמין קבנוס ולא היה, אחר כך חשבתי על מטיאס אבל זה כבר היה יותר מדי רוסי. באמצע הערב, ריח חזק של שום הכה באפנו, שאלנו לפשרו. התברר שזה היה לחם הבית. הזמנו, היה נחמד.
דבקתי בזיתים.
בדקה לשתים עשרה הוגשה לי הכוס האחרונה בתזמון מושלם.
בשתים עשרה ורבע כבר יצאנו. חבר של אחי היה שפוך. אחי היה גם אבל יכל לנהוג ואני הייתי בסדר. הוצאתי יד מהחלון וגלשתי לי בנתיבי איילון.
כשהגעתי הביתה עשיתי את הטעות הכי גדולה שאני יכולה לעשות.
נזכרתי שאחרי המסיבה ביום ששי אכלתי ארוחה לפני השינה ולא היה לי הנג אובר. שכחתי שביום ששי גם עישנתי וזה היה רק מאנצ'.
אז הכנתי לי בטטה. טעות איומה.
תוך דקה עלתה בי בחילה נוראית ואיומה ולא היתה לי ברירה חוץ מלהכריח את עצמי להקיא את הבטטה, הסינטה ואת הבירה האחרונה ששתיתי.
תודה לאל על ימי הסמי בולימיה בהם פיתחתי כישוריי הקאה חדים.
היום בבוקר דווקא קמתי בסדר. במצב רוח טוב אפילו.
עוד מעט אכין לעצמי משהו קטן לאכול ואצא לחדר כושר.
0 תגובות
קטגוריות: ראשי
- שלח אל
- Del.icio.us -
- Meneame -
- Digg
אין תגובות.