מריח כמו ריח נעורים
נכתב על-ידי Compulsive ביום יום רביעי, 10 אוגוסט 2005 בשעה 16:54
אני נוסעת
ביום ראשון למונטנגרו וקרואטיה לשבוע. איזה כיף, אני מחכה כל כך הרבה זמן לחופשה.
אפילו העבודה הזוועתית שלי נראית יותר טוב כשאני חושבת שנותרו רק עוד כמה ימים עד
לעזיבה.
אני לא
מאמינה שקמתי היום בשש בבוקר והלכתי לעבודה. אני רגילה לסיים בשעות האלו.
לפעמים
המחשבה על הנסיעה, חיפוש מדריכי הטיולים והדמיון המקדים יותר טובים מהנסיעה עצמה,
הידיעה שיש משהו לא נודע ומהנה בעתיד הקרוב מנחמת ומלטפת את כל ההוויה שלי כמשב
רוח נעים באמצע אוגוסט בתל אביב.
יצאתי שלשום
לרקוד עם חברה. היה שם מישהו, רקדן מדהים, רקדנו שם וסחפנו את רחבת הריקודים. חבר
שלי לא רוקד וכל כך התגעגעתי , הגוף שלי התגעגע לבטא את עצמו, הרגשתי כאילו הגופות
שלנו מנהלים סוג של דיאלוג עם הזרועות האגן, הרגליים. חברה שלי אמרה לי שזה היה
כמו לצפות במופע כששנינו רקדנו. הוא למד הכל בדרום אמריקה וזה לא פלא, הוא ידע
לזוז. לפני שהוא רקד אפילו לא הסתכלתי עליו, נראה חנון כזה אבל כשהוא התחיל לזוז,
פצחנו בסשן של ריקוד מושחת ברקע
אלקטרוני.
לפני זה אני
והחברה ישבנו בבר וקיבלנו משקאות חינם, כבר שכחתי איך זה לקבל משקאות בזכות עצמי
ולא בגלל שחבר שלי מכיר את הבעלים. זה די נחמד.
לפני
ההשתוללות יצאנו לחמארה של רפאל. המקום היה כמעט ריק (הגענו די מאוחר) אבל זה לא
הפריע לנו, המקום מעוצב כל כך יפה והמוזיקה היתה כל כך טובה שזה אפילו שיפר את מצב
הרוח.
ניסיתי את
השבלי (יין לבן) שהיה חמוץ מדי לטעמי הברמנית המליצה על לי על הריוחה, כבר שכחתי
את שם היקב וחבל כי הוא היה נהדר, איזון מושלם בין הפירותיות לחמיצות ורמת
האלכוהול. הריח כמעט בלתי מורגש אבל הפירותיות עוקצת בלשון בעדינות.די מתקתק אפשר
לאמר אפילו יין לבחורות אבל זה לא הפריע לי.
בקיצור שמיימי.
הפכתי לממש
מפונקת יין מאז שאבא שלי עשה חדר יין בבית. חברה שלי רצתה שאעזור לה לסיים את
המרלו- ירדן שלה ולא יכלתי לגעת בו, רמת האלכוהול היתה גבוהה ולא היה בו שום דבר
מעודן, בייחוד אחרי יין כל כך טוב. כמנה קטנה עם היין לקחנו טונה נעה על רצועות
קולורבי כבוש בויניגרט. היה נהדר כל כך שהצטערתי שאכלתי קודם. בפוקצ'ה האלוהית
אפילו לא יכלתי לגעת בגלל שהייתי מלאה עד אפס מקום. רק לפני היציאה אכלתי בבית שני
משולשי פיצה, ארבע נקניקיות, כרוב כבוש וסטייק צלע לבן.
בברים
שביקרנו בהמשך שתיתי בחרובקה. זה פשוט ליקר נהדר. אני אביא לי בקבוק מחו"ל.
וכמובן, מה עוד אפשר לעשות, בירה.
לא שתיתי
הרבה אבל הערבובים גרמו לי להרגיש כמו אחרי ערב של שתיה בבוקר לאחר מכן, כך
שהתכנון שלי לקום ביום שלישי וללכת לים התבדה והפך ללישון עד ארבע אחר הצהריים
ולראות טלוויזיה.
ראיתי בפעם
הראשונה פרק מתוך "כולה שלי" ביס פלוס. הייתי די אנטי בהתחלה אבל הסדרה
דווקא לא רעה, אפילו סבירה. נראה אם יתחשק לי לצפות בשבוע הבא.
"המסע הגדול" בערוץ יס דוקו היא פשוט סדרה נהדרת, אני חולת אופנועים,
במיוחד אופנועי כביש ומסע כזה הוא אחד מחלומותי הפרועים ביותר. מה שמפריע לי בסדרה
זה חוסר הספונטניות , זה שהאופנועים עמוסים מדי מציוד ושנוסע מאחוריהם גיבוי של
כמה ג'יפים. חברה, באמת עם כל הכבוד זו לא הדרך לערוך מסע. מצד שני מדובר בשני
כוכבי קולנוע והפקה רצינית אז למה כבר
אפשר לצפות.
חוצמזה היה
שידור חוזר של פרק לא רע בסופרנוס, אני כבר לא יכולה לחכות לפרק בו טוני הורג את
ראלף.
נגמר לי
המנוי בחדר כושר, אז בינתיים אני הולכת לרוץ בספורטק בזמן שהחבר משחק כדורסל.
דווקא נחמד בספורטק, אני יכולה לקחת את הכלבה ולהריץ אותה על הדשא. היא כל כך יפה,
כשהיא רצה כל השרירים שלה נעים והפרווה שלה מבריקה.
הרבה פעמים
בבוקר מגיע למקום בו אני עבודת גל אוחובסקי, לפעמים אני מכינה לו קפה וכל פעם בא
לי להגיד לו שאני מאד אוהבת לקרוא אותו. הייתי עוקבת אחרי מדור המוזיקה שלו במוסף
תרבות במעריב. בזכותו גיליתי את rufus
wainwright למשל.
אחר כך
המשכתי לקרוא אותו בעכבר העיר והיום, כמובן, בטיים אאוט. אבל אני אף פעם לא אומרת
כלום, תמיד אני מרגישה לא נעים אז אני כותבת את זה כאן ומוציאה מן המערכת.
0 תגובות
קטגוריות: אוכל, שתייה,בלילות כאלו,ראשי
- שלח אל
- Del.icio.us -
- Meneame -
- Digg
אין תגובות.