החמארה של לארה
נכתב על-ידי Compulsive ביום יום שני, 22 מאי 2006 בשעה 23:52
השיא שלי בשתיית גינס הוא ששה חצאים. זה לא נשמע הרבה, אבל כשחושבים על זה, אלו 3 ליטרים של בירה כהה וכבדה. סיימתי אותם תוך שעתיים וקצת.
לפני שבוע הגיעה לארץ חברה של המשפחה שיש לה חמארה בוינה. חמרה למי שעוד לא יודע זה בית מרזח פשוט. כמו למשל "מתי המקלל" בדרום תל אביב. מקום שבדרך כלל יגיש סוג בירה אחת, (בארץ זה גולדסטאר, פעם זה היה נשר) ומזטים כמו מטיאס, קבנוס ומה שבא ליד באותו יום.
לאשה הזו יש קיבולת שתייה מרשימה ביותר, היא כבת ששים, נראית רזה ושברירית ושותה כמו קוזאק מגודל בערב חתונתו.
החמארה שלה בוינה פתוחה מ6 בבוקר עד 2 לפנות בוקר, לא פלא שכבר נמאס לה.
תמיד יש לי חשק ללכת ולשתות בירה באיזו חמארה אבל אני לא עושה את זה, כי אני בחורה, החמארות הן מקום של גברים. הם שותים ומקללים ומתנהגים בגסות.
אבל זה המקום לשתות בו, אולי המנזר הוא סוג של חמארה, אבל גם במנזר יש יותר מדי פוזה של חוסר פוזה. בחמארה אתה מגיע עם גופית סבא , שרשת זהב, מכנס קצר ולוגם בירות על שפת המדרכה. אומרים שהפיח משפר את הארומה….
זה כנראה הייתה המחשבה של חברה שלי כשהיא החליטה ביום ששי להתיישב בשדרות רוטשילד בין שני קיוסקי הקפה. על שני פסי הדשא הצר בין הכביש למרכז השדרה התיישבו צעירים על שמיכות כדי להקשיב לרביעיית הג'ז הדי חובבנית שניגנה שם ולשאוף את פיח האוטובוסים יחד עם האייס קפה והסנדביץ.
רבותי, מה קרה לכם? אין פארקים בתל אביב, אין ים? אתם מתיישבים על הדשא ליד הכביש, כמו מנגליסט ביום העצמאות שמתיישב ליד אי תנועה.
הכריחו אותי לשבת איתם, להיות חלק מהעדר. כולם הולכים ביום ששי לרטשילד, כולם הולכים ביום ששי לשינקין (לשם כבר מגיעים מהפריפריה), כולם הולכים לים.
ביום ששי אני הכי אוהבת להישאר בבית, או לנסוע להורים ברחובות, ביום בו כולם נוהרים לתל אביב אני מתה לברוח.
אני רוצה את הרחובות שלי כמעט ריקים, את האנשים מהלכים בעצלתיים בפינות המוצלות, את הנערות חושפות הבשר בבית הספר, ואת הקשקשנים ועובדי הבטל בבתי הקפה.
אני אוהבת מקומות שמכירים אותי בשם, או לפחות בפנים, שעושים לי הנחה סתם כי חייכתי. מקומות בהם הכלבה שלי לא מעוררת פחד פרימיטיבי.
לפני שבוע הלכתי לצלם בנווה שאנן במסגרת קורס הצילום. זה היה שיעור בתקשורת וחוויה מאלפת. הכרתי כמה פעולים בולגרים (האנשים הכי חביבים בעולם, הבולגרים האלו) והם הזמינו אותי לבוא לשתות שם ביום ששי, לגלות את חיי הלילה האמיתיים של תל אביב. לשתות גולדסטאר בששה שקלים וליהנות מבליל הטורקית-בולגרית-בוכרית-רוסית-רומנית ושאר שפות אסיאתיות. היכן שנמצא הייאוש הכי גדול, שם החגיגה הכי מפוארת.
תמונות בהמשך.
v
1 תגובה
קטגוריות: אוכל, שתייה,ראשי
- שלח אל
- Del.icio.us -
- Meneame -
- Digg
תגובה מאת שייגמק
התגובה נכתבה ביום יום שני, 22 מאי, 2006 בשעה 23:52
אהלן,גם במקום הזה אני יושב לפחות 15 פעם בחודש,אבל הבירה הכי טובה בעיר אני שותה אצל אברהם לב רחוב מטלון בתל אביב,כדאי להגיע ביום שישי,לא תתאכזבו,מחירים נמוכים,אנשים יפים,ובעלי בית מהממים,