חום יולי (יום ראשון בעבודה)
נכתב על-ידי Compulsive ביום יום שלישי, 12 יולי 2005 בשעה 16:13
הו אלוהים. החום הזה.
אפשר להשתגע, אני הולכת ברחוב והשמש בהתחלה כמעט בלתי מורגשת, מוסווית באוושה קלה של רוח ולרגע נדמה כאילו יולי עוד לא הגיע. אך הטיפות שלאט לאט ניקוות על הפנים אומרות אחרת
אני מחכה לאוטובוס ואפילו לא טורחת לנגב את פניי. האוטובוס מגיע עמוס, צפוף ומזיע למרות המזגנים של דן שכוונו לקירור מקסימלי. אני אפילו לא רוצה לנשום, אני לא רוצה לנשום את הזיעה שלי אחרי יום עבודה ובטח לא את זיעת הזולת. אני לפחות טרחתי לשים דיאודורנט.
יום ראשון בעבודה. כמו שחשבתי לא כיף גדול אבל בינתיים זה בסדר. כסף זה כסף ואני את ימיי ההתפנקות שלי סיימתי. זה קטע נורא מצחיק, אני מתלמדת אבל אף אחד לא יודע שאני הולכת להיות האחמ"שית, אז העובדים מלכלכים איתי על האחמ"שים האחרים ואני מתחברת איתם, מעניין מה יקרה כשאני אהפוך פתאום להיות הממונה עליהם, אם אני בכלל אשאר שם עד אז.
נורא מוזר לי לעבוד עם אנשים אחרי צבא, אמנם הגיל שלהם קרוב לשלי אבל אולי בגלל שאני לא עברתי צבא הם נמצאים בשלב שאני הייתי בו לפני כמה שנים והדיסוננס הזה מטריד אותי מעט.
מעולם לא היתה לי היכולת להתחבר עם בני גילי ואולי גם אף פעם לא תהיה, גם כשהייתי בת שלוש החברה הכי טובה שלי היתה בת חמש (אמא שלי אומרת שאני שיחדתי אותה בבזוקות)..
אולי אני פשוט מתרחקת ממסגרות, כמה שנאתי את השכבה שלי בתיכון, בחטיבה וביסודי. גם בגן לא היה לי מי יודע מה.
אבל בינתיים אלו רק אנשים מהעבודה וזה לא משנה אם אני אתחבר אליהם או לא, העיקר שנוכל לעבוד ביחד בנועם כמו שאומרים.
אני עוד מעט הולכת לראיון בבר חדש ומגניב ביותר, נראה מה יהיה עם זה, אני צריכה לעבור יותר מאוחר במקום ממנו פיטרו אותי, כל כך לא בא לי לראות את הפרצופים הצבועים שלהם שם, אבל כוסאמא שלהם, אין אף אדם שימנע ממני מלהיכנס למקום אליו אני רוצה ללכת.
מעולם לא נמנעתי מעימותים ואני לא אתחיל עכשיו, אז ביג דיל, צבועים, מה עוד חדש..
לפעמים אני שוכחת שרב האנשים הם… פשוט אנשים, זה לא שכולם חארות, כולם רק דואגים בעיקר לאינטרסים שלהם, ואולי ככה זה צריך להיות.
קצת הגינות בסיסית זה לא דבר מובן מאליו בימינו., .
0 תגובות
קטגוריות: ראשי
- שלח אל
- Del.icio.us -
- Meneame -
- Digg
אין תגובות.