טראש להמונים
נכתב על-ידי Compulsive ביום יום שבת, 10 פברואר 2007 בשעה 20:04
ביום רביעי הייתי במסיבה בברזילי ב1984, לצערי היה ערב אייטיז פלאף ולא אייטיז אפל. פלאף, מסתבר זההאיטיז היורטראשי הנוראי ששלט על רחובות הריקודים, ממדונה ועד וויאג' וויאג', אחרי עשר דקות אני וזק נשברנו והלנו לבר ליד, בר עם הופעה חיה של מוזיקה מזרחית. מקום די קטן, בר מצומצם, אנשים מאותגרים אופנתית ומוזיקה מגניבה. היה זמר ואורגנית ששימשה כלהקה ואני, בג'ינס, חולצת טריקו ונעליי גברים התחלתי לנענע כאילו שהאגן שלי מקורו בלבנט ולא בערבות דרום רוסיה. היה מצחיק וכיפי, החוויה כללה הכל הגברים השיכורים שמתחילים להתנגח אחד בשני, נשים בטיית רוקדות על שולחנות, הזמר האורח שמגיע לשיר שיר אחד.
זק, שהוא בכלל זמר בלוז מטקסס אמר שהמקום הזה יותר מזכיר לו את הבית מכל מקום אחר בתל אביב.
בסוף הערב, אחרי שהגברים (וגם זק) הציפו אותי בשוט וודקה וכידוע גברת לא לא מסרבת לוודקה (סוג של נימוס רוסי), ואחרי שרקדתי מול הזמר במרכז מעגל גברים מוחאי כפיים. התחילו שירי הנשמה, המילים אולי פחות מדברות אליי, יש שם יותר מדי אלוהים, אבל הנשמה, הרגש.אני נשבעת שגם אני וגם זק כמעט בכינו.
אחרי שאני וזק רקדנו לצלילי הזמר המזרחי הנוגה קפצנו חזרה לברזילי לקצת מוזיקה אלקטרונית, היינו ארבעה אנשים על הרחבה. אני אוהבת רחבות ריקות של סוף המסיבה.
במהלך ההקשבה לשירים העצובים כתבתי שיר מסרון, זה ז'אנר חדש שממתפתח אצלי. זה התחיל מלכתוב שורות שעלו לי בראש בsms כשלא היתה ליאפשרות לכתוב על דף והמשיך בשירים שלמים ועצמאים שנכתבים בשפה משלהם.
יא אלוקים שלי
עזור לנערה המנומרת לחזור אל חזי
איני יכול לעמוד בזה
המדרכה עקומה
והכאב בבית חזי יוצא בעין שטומה.
האורגנית מנגנת עו*ד והסיטאר מסונתז
אל תפגע בכבודי, הוא נרמס אצל האחר
תן לאבסולוט לזרום ולוריד להשתחרר
ולבעור מבעד למצח שחור.
הערת אגב: אתמול שמתי לב שנערות בבר היו לבושות בכל תכתיבי האופנה: סקיני ג'ינס, טייצים ונעלי בובה שטחות. לפני כשנה וחצי לפני שפשה בכל הארץ זה היה מראה מאד נפוץ בבניין מקסיקו (הפקולטה לאומניות), מה נראה לכם שזה אומר?
2 תגובות
קטגוריות: בלילות כאלו,ראשי
- שלח אל
- Del.icio.us -
- Meneame -
- Digg
תגובה מאת רות
התגובה נכתבה ביום יום שבת, 10 פברואר, 2007 בשעה 20:04
מקסיקו?
בסוף אני אגלה מי את, אם את רואה שלט בשירותים בקומת הקרקע בתא האמצעי: "קומפולסיב, אני עוקבת אחריך" (ממש מתחת ל"פבלו כזה חמוד") אל תבהלי.זו בטח לא אני. בכל מקרה אני לא הייתי לפני שנה וחצי בבנין מקסיקו, אבל די מאסתי בכך שכל הבחורות באוניברסיטה כולה לובשות אותו דבר בדיוק. [זה הדבר היחיד שמונע ממני לקנות סקיני ג'ינס בעצמי למרות שאני יודעת שיראה עלי בן זונה:( ]
טוב שחזרת לכתוב 🙂
תגובה מאת רות
התגובה נכתבה ביום יום שבת, 10 פברואר, 2007 בשעה 20:04
פאק, כמה סמיילים