שם שנון לבלוג

Too Much Information

בלוז של רגע

נכתב על-ידי Compulsive ביום יום ראשון, 31 יולי 2005 בשעה 04:46

אני חוזרת עכשיו מהעבודה בבר החדש. היה ערב נוראי, היו ערסים ופרחות ושמו מוזיקה נוראית כמו שרית חדד (רחמנא ליצלן), סבלימינל (השם ירחם) ואייל גולן (אדוני ישמור).

נקודת האור היחידה היתה הרכב של נגן כינור ומנדולינה ונגן דרבוקה ועוד תוף אתני שעשו מוזיקה ערבית/ אנדלוסית מדהימה.

נורא התחשק לי ללכת באמצע ואני שמחה שהתאפקתי כי התברר שאווירת החאפלה באמת היתה קטע חד פעמי.

כל הצוות מאד בסחבקיה ואין דיסטנס בין הבעלים והמנהלים לעובדים. לדוגמא, הבעלים הסיע ארבעה מאיתנו הביתה, שילם מונית לעוד שניים וקנה לנו ביגלה ורוגעלך בדרך. זו לא כזו נדיבות אבל אלו דברים קטנים שגורמים לך להרגיש יותר טוב.

אני עובדת השבוע כמעט כל יום בשני מקומות ואני שמחה, אחרי תקופה של פגרה אני רוצה לחזור לעבוד.

אולי אפילו אהיה בפלוס בעשירי הבא.

יש לי תחושה טובה, שדברים טובים הולכים לקרות. סוג של אופטימיות מציפה אותי. כל הסוף שבוע הזה מילא אותי באנרגיות ועכשיו הזמן להוציא אותן.

22ND CHORUS / Jack Kerouac

Ha well dear and Ah men

The wee girl that was comin again

She was for the books

The Ursula plea

That I could not take

O u better baike

O you better bake

A better cake than this

O you better miss

When the thing never will kwiss

O sweetheart and okay

Here’s hopin we’ll all be away

It was great fun

But it was just one a

Those tings

      0 תגובות

      קטגוריות: ראשי

אין תגובות

אין תגובות.‏

כתיבת תגובה

XHTML: באפשרותך להשתמש בתגים אלה ‏:

<a href="" title=""> <abbr title=""> <acronym title=""> <b> <blockquote cite=""> <cite> <code> <del datetime=""> <em> <i> <q cite=""> <s> <strike> <strong>

This is a blog At.CorKy.Net

אודות

קוראים לי א.א ואני לומדת פילוסופיה וב"א כללי על הדשא של גילמן. מנסה להתכחש לשורשי הבורגנים ולהתנער מהמטענים

הפסיכוטיים-אומנותיים שלי.
בעצם מנסה לחיות בלי לסבול תוך אהבה גדולה לספרות, פילוסופיה, סקס, אוכל ומידע הרבה מידע, יש שיגידו שיותר מדי.

תגובות אחרונות