שם שנון לבלוג

Too Much Information

אני חוזרת, לעצמי

נכתב על-ידי Compulsive ביום יום ראשון, 2 אוקטובר 2005 בשעה 19:54

רציתי לכתוב על עוד לילה של בילויים ואלכוהול אבל נמאס לי. הרי בסיכומו של דבר הם אותו דבר , חוזרים על עצמם בוריאציה כזו או אחרת. אתמול בכלל לא רציתי לצאת. אבל סיימתי לעבוד ומכוח האינרציה….

שתיתי כמה שוטים של סטולי קריסטל שהשפיעו עלי מספיק כדי שארצה להישאר שם ולא לברוח הביתה.

החברה הטובה שלנו נדבקה אליי, לא שאני לא נהנית מזה וקצת ריקודים לסבו אירוטים לא הרגו אף אחד. אבל גם קצת ספייס לא. כדי להוסיף חומרה למכה, החברה שלה שבכלל לא אוהבת נשים החליטה שכשהיא מסתכלת עלינו "בא לה עליי בטירוף" וטרחה להידחף למן משולש נשים שנראה לי פשוט מוגזם. אפילו לברקפסט.

למען האמת רק רציתי ללכת לאכול פיצת פפרוני עם הרבה טבסקו ולישון.

השמנתי בשבועות האחרונים, לפחו חמישה ק"ג וזה הורס אותי. אני מנסה לחזור לשגרה של ארוחות מאוזנות ופעילות ספורטיבית.

חבר שלי אמר שאנשים אחרים שהיו אוכלים כמוני… היו כבר מזמן בהמות מגודלות. אז אולי יש לי מזל.

אבל אני באמת חזירה.

עברו עלי ימים קשים כאלה, שפשוט לא היו לי האנרגיות לקום מהמיטה וכל ההנאה שלי התמקדה סביב אוכל ותכנונים מה אוכל בהמשך, בלי קשר לרעב. היו רגעים שתפסתי את עצמי שוכבת במיטה בארבע אחר הצהריים וצועקת על עצמי בראש לקום ולעשות משהו, קמתי מהמיטה. הסתכלתי על המזרן ואמרתי, "מה הטעם בעצם?"

לא עשיתי הרבה דברים שאני בהחלט צריכה לעשות ואני לא רואה אפילו טעם לכעוס על עצמי, זה כאילו שהיייתי חולה למשך שבועיים.

לאט לאט אני חוזרת לעצמי. היום אנחנו לא יוצאים.. מזמינים כמה חברים ורואים סרט.

יש לי המון תקוות לשבועות הקרובים, רק שבאמת זה יהיה הסוף של זה.

שבוע הבא יש לי ראיון עבודה ביקב. משהו של יומיים בשבוע שנורא מעניין אותי. יותר בשביל ללמוד על יין בחינם מאשר העבודה עצמה.

לפעמים בא לי לחזור לעבודה משרדית במקום לברמן אבל אני יודעת שאחרי שבועיים במשרד אני אשתגע.

      0 תגובות

      קטגוריות: ראשי

אין תגובות

אין תגובות.‏

כתיבת תגובה

XHTML: באפשרותך להשתמש בתגים אלה ‏:

<a href="" title=""> <abbr title=""> <acronym title=""> <b> <blockquote cite=""> <cite> <code> <del datetime=""> <em> <i> <q cite=""> <s> <strike> <strong>

This is a blog At.CorKy.Net

אודות

קוראים לי א.א ואני לומדת פילוסופיה וב"א כללי על הדשא של גילמן. מנסה להתכחש לשורשי הבורגנים ולהתנער מהמטענים

הפסיכוטיים-אומנותיים שלי.
בעצם מנסה לחיות בלי לסבול תוך אהבה גדולה לספרות, פילוסופיה, סקס, אוכל ומידע הרבה מידע, יש שיגידו שיותר מדי.

תגובות אחרונות