שם שנון לבלוג

בשנתך שינייך נשברו בתוך המקרר הבלתי שקט

מצפונך נקף את קיבתך

לא היית יותר ממה שנתנו לך

לא יכולת להיות פחות בדין ובחשבון

של שיעורי המתמטיקה והמחשבון הפשוט של בעל המכולת

ההסתברות של המיקום הגיאוגרפי שלך אינה פוגעת בצירי רוחב

אלא בקו בלתי משווה, בין צפון, דרום, מזרח ומערב

האופק החדש שלך לא חוצה את הגבולות הישנים

הוא סוגר בין מה שהינך עכשיו למה שתהיה

בין הקורקבן שלי לקורקבן שלך מתוח הנילוס
ותעלת סואץ, ושפכים ופליטים וביוב
אני רוצה לחפור מנהרת אהבה שתחבר בינינו
אני רוצה לגדל שם עוברים עליזים, שיחיו
מיונות ממולאות

אני רוצה להתיק את העתיקות שלי והעתיקות שלך
לספרי היסטוריה וסדרות בטלויזייה החינוכית

ולטייל הלוך ושוב בלי ממצאים ארכיאולוגים
מלבד כלים ששכחנו לשתוף ונשארו בכיור

אני רוצה לפעור סדק בשבר הסורי אפריקאי
שאדמות יזוזו כך שלא נזכור היכן היו קודם
והמנהרה תתמוטט לתוך עצמה והעוברים ימחצו
לדפנותיה
בעליזות

ונגיד שכך היה תמיד
כולנו נהיה כצלי קורקבנים מתקתק
שניתק מעצמו‬

רוח המוות מרחפת חרש על קיץ תל אביבי סואן
חוסר התוכלת, חוסר התזוזה, הרטט של מכונת המיזוג
עדיף היה דם על יזע הסדינים

אקדחים חלולי קנה תלויים על זרועות מדריכות סיורים
כובעי מצחיה, שלוחות של גולגולות, מכסים על עיניים
עייפות שמש ועייפות הבעה

פשתן, רקמה, חאקי, סנדלים
אצבעות רגליים מקולפות מעור ומלקה
תמרונים דקים בן גגוני החנויות לצל העצים

רחובות נשפכים ומתרוקנים לרגליים שזופות
פטפוטים של בתי קפה ומאווררים ממתכת גסה
יורקים אויר דלוח וחוסר תוחלת פעלתני

החום הוא סם שינה שמשרך את הרוח
אחרי הגוף והחלומות
מוטב היה להתאדות לאטמוספירה דלילה יותר

הסמס שלך מגיע בדיחוי מתגרה
מפנה אלי גב טלקומוניקטיבי
אני בהיכון מתמיד
מנסחת הודעות שמשלימות את עצמן
ונשמרות בלימבו הטיוטה

אנחנו נשכב לפי פעולת מקש
עדינה ומיומנת

למיניות של אין היסטוריה

אין נקודה בזמן בה היא מתפרצת

היא רוחשת

כמו שקשוק פסי רכבת

פלדה רועמת

זמזום זבובים בשק

קדחת הפאלוס

זה מעולם לא נפסק

לא מתחיל

לא שלי,

היא אינה תחומה באותות

או פנים או איברים

היא חסך, חיסור , איסור

חתך דיבור

הורמון, זרעון, ראשן

חום כבשן

וכיבושין

היא לא נחה

והיא נינוחה

כמו גומי של תחתון שנצמד למפשעה

אני לא יכולה לחיות עם עצמי ובטח לא איתך. אני חשה בושה על היותי אנושית מדי, אנושית במובנים של חולשה. אני נכנעת לעצמי, לדחפים שלי , למצב הרוח המתחלף תדירות, לכעסים, לאדרנלין שמתחיל �צונזר

קולה עם לימון
ד. קולה
עם לימון?
ספרייט עם לימון..?!
ד. ספר קולה עם לימון
לימון מוסיף לימון
ופפסי פופ
פפסי הופ?
הופסי דייזי
קררררח
אתה תוסיף ת’קש
את תוסיפי קשקש
מחליף סינר חדש
סמל על הדש

הבדידות היא ואקום ששואב אותנו אחד לשני
אתה מקיא את הריקבון שלך שוב ושוב ואוכל
אותו לסיפוק בר חלוף
גופי מכיר אותך, אתה זר לי לחלוטין
התגפפנו עוד בדמיוננו אבל נפשותינו הפנו את גבן
אחת
לשנייה ושילבו ידיים כמו אמהות שנתנו לילדיהן לשחק
תחת השגחה
אתה הגון ועקום וישבנך מוצק כשאתה
מתבונן מבעד לחלון אני
רוצה שתסתובב
אני חייבת להתנסות בך
כלקח
ללמוד מה עוד איני צריכה.

כשחיבקת אותי מחצת אותי
הרגשתי את צלעותיי נסדקות אחת אחת
עד שלבי התפרץ והשפריץ את דמו לכל עבר

הוא מוכן לקפוץ תהום אי השפיות רק כשרגליו אוחזות חזק בקרקע השגרה

בהתרסקות של מכונית מבחן הוא בובת הדמה שעמוד שדרתה העצי נצלף קדימה ואחורה בכרוניקה ידועה מראש
היכן מפרקתה תעצור והאם היא תישבר לנוכח ספר החוקים,
זאת איש אינו יודע.
בהתנגשות ישתרר השקט הממשי של האי נמנעות
הציפייה לרגע המיוחל בו הגורל מתחדד לעץ או פלי

בובת דמה משוקללת
מכונה הסתברותית משוכללת
בריקוד עיוור של גפיים ראשים מהנהנים, שוללים וערופים מכל שורש של זהירות והיגיון
היא תתפרק בשלווה מול קיר השיגעון