שם שנון לבלוג

הרבה דברים קורים.

וכבר חשבתי על מה לכתוב.

אבל בעצם לא בא לי, בא לי להיות קצת פרטית ולהשאיר את העולם שלי לעצמי.

חוץ מזה שלהבטיח לעצמך הבטחות ולא לקיים זה דבר אחד, לראות על גבי הרשת, שחור על גבי לבן, הבטחות שלא קוימו זה דבר אחר.

לפני כמה
ימים ראיתי את הסדרה המבריקה, "30 יום" ביס פלוס. מבית היוצר של מורגן ספרלוק. זוכרים לפני כמה שנים הוא עשה ניסוי בו אכל
במשך 30 יום אך ורק מקדולנדס.(super
size me( הסרט אז עורר סערה רבה. היום הוא עושה את אותו דבר לאנשים אחרים,
מכניס אותם לסיטואציה ולאורח חיים שונה מאד ממה שהם מכירים לשלושים יום. בפרק
האחרון שראיתי (6) השתתפה אשה שהבת שלה שותה המון אלכוהול כחלק מתרבות הבילוי בקולג'. כדי להדגים לבתה
את ההשפעות הרעות של האלכוהול, היא שתתה כל יום לפחות ארבע משקאות במשך 30 יום..

הם דיברו על
ההשפעות של השתיה המרובה: חוסר האנרגיה,
השינה המרובה והדיכאון. ואני בכלל לא מתייחסת לכבד.

הבנתי שזה מה
שקרה לי בשבוע שעבר. אמנם יצאתי חמישה ימים בשבוע ומאד נהניתי מהערבים ההזויים. לא
כולל יום אחד בו שתיתי בעבודה. אבל לעומת הלילות במשך היום ישנתי כל היום
במזגן וטלויזיה בלי אנרגיה לעשות כלום.

אני שוקלת
לעשות עכשיו שבוע התנזרות מיציאות ואלכוהול, שלא לדבר על כמה כסף זה עולה לי.

החבר
הוירטואלי שלי איתו נפגשתי ובגללו כמעט נפרדתי מהחבר שלי ממש פגוע מניתוק הקשר שלי
איתו. מספר לי כמה שאני עושה טעות וכמה שהחבר שלי לא יכול לספק לי את מה שאני
צריכה

זה מרגיז.

את ההחלטות
שלי אני עשיתי ולמען האמת אני די מאושרת.

הלילה היה לי
חלום שאני זברת מירוצים ואני רצה לקניון שבעת הכוכבים בהרצליה דרך איילון. עכשיו
אין לכם מושג כמה קשה לזברת מירוצים לרוץ
בשוליים של איילון.

בקניון עצמו פגשתי את אל בנדי קונה נעליים.

משם הלכתי
ללמוד ציור אצל איזה מתנחלת דתיה שהתנכלתי אליה בהפגנה. היא לימדה אותי לצייר
ציורים תמימים ומתוקים ואז בדרך לשם או חזרה פגשתי חברה טובה שלי שהיום נשואה
לערבי ומגדלת ילד קטן. (זה באמת). אז בחלום היא הופיעה בתור שוטרת נהגת שאחראית על
איסוף שוטרים. עליתי לרכב, בתוך הטנדר
היתה שוטרת פרחה. הגענו לעיר נעוריי שם פגשתי את הוריי והלכתי איתם למסעדה והפרחה
הצטרפה אלינו בביריות שחורות וחולצת תחרה. בשירותים בדרך היא החליפה לחצאית ורודה.
אני רציתי ללכת לאכול סושי. אבא שלי רצה למקום אחר.

אין לי מושג
מה אכלנו בסוף כי הם בטח המשיכו בלעדיי בזמן שהתעוררתי.

היום אני
הולכת לשיעור הטניס הראשון שלי.

מקווה שיהיה
פנאן במשחק הלבן.

בוקר, כלומר
אולי צהריים בשביל אנשים נורמליים, ואני שוב מתעוררת עייפה. אולי אני צריכה להפחית
בכמויות האלכוהול. קצת קשה בעבודה שכל מה שאתה עושה בה זה להתעסק איתו. אתמול אחרי
המשמרת הלכתי עם הבוס שלי לשבת בג'ואיס, אולי המקום הכי סליזי עלי אדמות ישראל.
הוא פשוט במקרה חבר של ג'ואי הבעלים, אז היה נחמד. הייתי על קיבה ריקה וכל הזמן
מילאו לי את כוס הבירה. בסוף עשיתי מעשה שאני לא נוהגת לעשות, השארתי כוס כמעט
מלאה והלכתי. נורא מצחיק המקום הזה על ההתנהגות המצועצעת של הברמנים ובגישתו של "כל
עלוב חיים- מלך”. אומרים שמאז שהחזירים האלו ממשטרת ההגירה גירשו את כל העובדים
הזרים, המקום לא מה שהיה פעם.

טחנתי איזה
סנדביץ' רוסטביף בשדרה וראיתי שם את אחותה הגדולה של חברה שנעלמה לי לדרום אמריקה
וככל הנראה לא מדברת איתי.

יש איזה מן
קטע כזה של אנשים שעשו לך הרבה קטעים מסריחים ושמבחינה אוביקטיבית עדיף לך לשכוח
אותם אבל אתה פשוט אוהב אותם. היינו חברות טובת כל התיכון ולמרות כל המריבות שהיו
לנו… אני עדיין מתגעגעת אליה, אולי זה טיפשי מצדי.

אתמול חבר
טוב של אחי בא לבקר אותי בבר, זה היה נורא נחמד. שנינו נורא מתגעגעים אליו וזה
הזכיר לנו קצת את הבילויים המשותפים שלנו.

לפעמים כל כך
בא לי ללכת לשתות בירה עם אח שלי, הוא מבין אותי באופן גנטי.

עוד דקה אני
יוצאת לעבודה. היום אני לא אשתה בירה.

פתאום הכל
נראה כל כך אחרת ואתה מבין שהמקום בו אתה עומד הוא לא כל כך רע.

לפחות אתה
יודע מה אתה רוצה מעצמך, ברמת המיקרו . שזה גם דבר גדול.

יצאתי היום
עם חברה שחזרה מהטיול בחול, איפה שאני הייתי לפני חצי שנה והבנתי שמצבי כל כך הרבה
יורת טוב עכשיו.

אנטי יחסית
מפוקסת וגם אומרים לי שרזיתי, שני דברים שעושים לי טוב.

תוסיפו גם
שופינג ואני בכלל באקסטזה.

יצאתי היום
עם החברה הלכנו לבלאומליך, לגולדן (לא בחירה שלי) ולבסוף לברקפס קלאב וכל הזמן
הזה, כשהיא היתה שיכורה היא היתה מבואסת הבנתי דבר אחד, כשאני אחרי כמה דרינקים
אני במצב רוח טוב וזה אומר משהו על מצבי בעולם כרגע. מבחינתי השתייה היא הקצנה של
מצב הרוח שלך.

המועדון התחילו
איתי כמה בחורים והבנתי שכל מה שאני צריכה זה להרגיש נחשקת.

איך אני
יכולה לבחון באמת אם טוב לי או רע לי

אני חושבת
שהעיקר הוא השעמום.

התחלתי
בפרידה ולא סיימתי, אולי כי זו באמת היתה טעות ואולי כי פשוט לא הייתי מפסיק חזקה.

התהייה הזו
מפחידה אותי, מעולם לא ראיתי את עצמי כפחדנית.

אני מרגישה
שאני זקוקה לריגוש חדש, אבל אחרי שטעמו של הריגוש יעבור אילו תחושות יציפו אותי?
של סיפוק? של ריקנות?

ואולי צריך
לזנק ולבדוק בלי לחשוש, כל עוד זה אפשרי…

אני מרגישה
כאילו זה טוב ורע באותו זמן…

מה אני בכלל
רוצה?

מה אני בדיוק
מחפשת…

שנת הלימודים
מתקרבת ובאה והלימודים שלי באוניברסיטה נראים יותר ויותר מציאותיים.

כולם מסבירים
לי שאני אהיה בשוק. אז בטח שאני אהיה בשוק, אני איהה בשוק מזה שכולם בשוק וכולם
מצפים שאני אהיה בשוק.

ולעבוד קשה?
אף פעם לא היה הקטע שלי, מבחינה אקדמית.

מי יועד אולי
אני אגלה שיש לי קטעים חדשים…

אני מקווה שכן,
משהו כאן בבית הזה גורם לי לנמק ואולי זו לא הבית אולי זו אני…

ומצב הדברים
הקיים, אני מרגישה קצת כמו גיבורה שאמרה שהיא הולכת להסתער וחזרה כשחרבה אפילו לא
יצאה מן הנדן.

וברור שזה שטויות, אבל בכל זאת אחרי ששכנעתי את
עצמי ואת הקרובים לי שזה מה שצריך לעשות. אני עכשיו חוזרת עם זנב בין הרגליים
ובשורה התחתונה מה שחשוב זה האושר שלי והבחירות שאני עושה.

בסך הכל אני
זו שמתמודדת עם התוצאות.

תפסיקי
להתלונן ותעשי משהו.

הרי בסוף
תהפכי לסוג של דגנרט

ואת לא
באמת רוצה לדעת מה זה אומר

ואם טוב
לך עם רחמים עצמיים

אשריך.

הרי את לא
מצפה שאני אסבול

את זה?

לא?

הרי אם
אנשוך אותך בצוואר

ואטלטל
אותך הנה והנה

את רק
תצחקי ותאמרי,

לי:
להפסיק לשחק עם הטרף

את תטרפי
לרגע

השיגעון
יבצבץ

מבעד
לעינייך

לא תתני
לו להתפרץ

ותביטי על
האדמה

במבט
מושפל

, אומלל

תנעצי בי
שיני הפרא שלך

אולי
תרגישי טוב יותר

לרגע.

נפרדנו
אתמול.

בצהריים
נפגשתי עם הבחור, היה נחמד וזה לא היה זה אבל זה הביא אותי למסקנה שזהו, אם אני
נפגשת עם בחורים זרים צריך לסיים את זה.

התחמקתי ממנו
כל היום ואחרי שקיבלתי ממנו שטף צעקות, סגרתי את הפלאפון והלכתי למנזר, שתיתי רק
שלוש בירות אבל אחרי שלא אכלתי כלום כל היום הם די השפיעו עלי. לאחר אכילת לחמניה
מעולה עם בקר לא מטוגן במקום שנקרא משהו של קלרה, אולי הלמניה של קלרה. זה בטשרניחוסקי
6 בערך, לא יקר ומומלץ בחום אחרי הבירה.

אחרי זה הגעתי הביתה ונפרדתי ממנו. הוא יצא
מהבית.

חזר אחרי
שעה, נשארתי לישון בדירה כי לא ממש היה לי לאן ללכת באחת בלילה. הוא לא נתן לי
לישון ובכה כל הלילה. בסוף לקראת הבוקר כשהבנתי שהזוגיות הזו תחסר לי הרבה יותר
ממה שחשבתי ואחרי שסיפרתי לו על מה מפריע לי בעיקר בקשר, שזו הקמצנות והפדנטיות.
הוא הסכים איתי, אמר שהוא יודע שהוא יכול להיות כזה לפעמים ושהוא ישתדל יותר. חוץ מזה
הוא אמר יש הרבה דברים שלא חווינו עוד כזוג, כמו לטוס לברלין, למשל. אז סיכמנו, יש
לנו כמה אירועים, יומולדת שלו, יומולדת שלי, טיסה לברלין. ואולי אחרי זה נסגור את
הבסטה.

הלכתנו לחתונה וזה לא היה מה שציפיתי. כלומר בעקבות האנרגיות של החינה שבוע שעבר, חשבתי שיהיה מדהים ומרגש כמו האירוע הקודם. לצערי, למרות גן הארועים המדהים האירוע לא היה מה שצפיתי בלשון המעטה. האוכל היה גרוע, בתחום האלכוהול היו בקושי שני בקבוקים והיינו לפחות חמישה אנשים שיכולים לחסל בקבוק בפחות משעה. התאכזבנו. אני נורא רציתי לרקוד לעשות לכלה שמח, אומרים שזו מצווה. אבל למרות שהייתי בראש טוב וכוונותיי היו טובות, הוא התעקש לשתות עוד ועוד כאילו שהוא לא יכול לרקוד כשהוא לא שיכור. התבאסתי נורא. אבל נתתי לזה לחלוף מעל ראשי ואחרי חצי שעה שנעלמתי בשולחן שלנו , הלכנו לרקוד, הוא אומנם ניסה כמה תנועות שנראו כמו ריקוד והיה נורא משעשע. רקדתי עם הכלה בשיר מזרחי וכל הגברים הזקנים ירדו לרצפה ומחאו כפיים. תהיתי אם הם הולכים לשלוף גם כמה שטרות, אבל החצי הפולני עשה את שלו והם היו רגועים משהו. אחר כך הלכנו, למרות שריקודי בטן זו מומחיות שלי מאז השיעורים במכון כושר אין דבר בעולם שאני שונאת יותר מאשר להידחף ובמיוחד לבלוט מעל כוכבי האירוע, כלומר הכלה. רקדתי לצדה כליווי ואז הלכנו. נסענו לברקפסט קלאב והגענו בשתיים עשרה וחצי, היה סגור הלכנו לאברקסס והיתה שם הופעה לא רעה בכלל. כשהיא נגמרה הלכנו לננוצ'קה היה שם כל כך משעשע על הבר היתה רקדנית בטן ולצדה עלה בחור מגודל ושיכור שעלה על הבר שנראה לי כמו בחור יוגסלבי גדול סטייל קוסטוריצה, הוא זרק קרח על האנשים בחינניות משהו. החלטתי להישאר קצת. אפילו שיכנעתי את בן זוגי שיקנה לי משקה כי לא היה לי ארנק,למרות אי שביעות רצונו.

משם הלכתי יחפה, פשוט קניתי נעליים ביום האירוע ובגלל שלבשתי אותן בפעם הראשונה הן כאבו לי כמו מדור גיהינום אחד לפחות, לאחר שהגענו חצי יחפים ומרוצים לברקפסט התחיל הכיף הגדול. כבר שכחתי, כלומר היות ואני חיה עם בן זוג, שבקרב חלק מאוכלוסית הגברים אני סוג של פצצת מין והיה כל כך נעים להרגיש את זה. לפלרטט ולרקוד. לרקוד., עכשיו לרקוד זה משהו שאני יודעת ואם אני מבושמת קלות ואין לי מחסומי בושה אני רוקדת מינימום כמו חשפנית שחזרה למוטב או שעלי לאמר חשפנית שמועדת לפורענות. התחלתי לרקוד ולהרגיש את מבטיהם של הגברים ננעצים בי, זו היתה הרגשה טובה, להרגיש נחשקת. איזה בחור כזה עם בריף קייס שנראה כמו דיסקים התחיל לדבר איתי, או שהוא די ג'יי או שהוא משהו אחר בכל מקרה טיפוס מיוחד. החבר הלך להביא בירה אז דיברנו קצת כשהתברר שהוא משורר ואני משוררת התחלנו להחליף שורות חרוזים, יותר נכון לאמר אני חרזתי והא נתן משהו מופשט שדומה להייקו שהלך משהו כמו. את נכנסת לשירותים ואני נשאר בחוץ. הוא אמר את זה איך שהחבר חזר עם הבירה ואז נעלם בדלת היציאה. כמה פואטי.

. הצטופפנו בדרך לשירותים וזוג אחד דחף עד כדי מעידה. הסתכלתי עליה והיא התנצלה ואמרה שהם הולכים יחד לשירותים וזה דחוף אמרתי לה שגם אנחנו הולכים לשירותים למטרות שלא קשורות בהשתנה. היא נתנה לי אז זכות קדימה וזרקתי לה "אם את רוצה אפשר פשוט להיכנס יחד". "רק איתך אני מוכנה", היא אמרה ואני חשבתי שאני זקוקה למכשיר שמיעה. שפשפתי את אוזני ומיד שאלתי את החבר אם אכפת לו אם אני והיא נכנס לבד הוא אמר לי שלא נכנסו שתינו לבד. היה לה עור לבן חלק ושיער שחור משחור, היא היתה מדהימה היא השתינה ממש מולי אחרי שחירמנתי אותה, מתתי לעשות בה המון מעשים מגונים שלא התאפשרו שם ואמרתי לה את זה. יצאנו מהשירותים והיא נתנה לי את המספר שלה. סיפרתי לחבר והוא שאל מתי היא באה לאורגיה מה שהוא לא יודע זה שאני מתכננת עליה זמן איכותי לבד. הבעיה היא שהמספר אצלו.

אחרי זה החבר הציע שנעשה את זה בשירותים, אומנם זה די אידיוטי להזדיין עם החבר בשירותים אבל היינו באמת שיכורים וחרמנים. כדי לקצר את זמן ההמתנה בתור הצעתי לאחד שיתן לנו להיכנס לפניו ובתמורה אני אתן לו לשמוע את האורגזמות שלי מבעד לדלת.אני כזו שערורייתית כשאני שיכורה. הוא לא הסכים אבל השתין במהירות ואנחנו נכנסנו, רק שלא היה כל כך נוח שסיכמנו להמשיך בבית .

כשיצאנו המשיכו לפלרטוט איתי ולספק לי סיגריות ומשקאות מכל מקום. לפעמים זה כל כך כיף להיות אשה..

אולי לא כזה טוב כי כשרציתי ללכת הביתה, החבר, שכבר היה שיכור בשלב הזה רב איתי.

הוא קינא שלא צירפתי אותו לשירותים עם הבחורה. הוא סירב ללכת כשביקשתי למרות שאמרתי לו שאני רוצה ללכת הביתה ולסיים מה שהתחלנו בשירותים. משו כנראה לא בסדר אם כל כך הרבה גברים מתים להיכנס לי למכנסיים ואני מציעה לו להזדיין והוא לא רוצה.

את לא זו שהוציאה כאן 150 ₪ על שתייה, ואני לא מיציתי.

בסוף, כתנאי לעזיבה הוא הכריח אותי לגנוב כוס בירה. וגם ניסה להכריח אותי לסחוב אותה עד הבית למרות רגליי הכואבות וסחרחרותי הנוראית.

מה שהתחלנו בישורתים כמובן שלא סיימנו בבית כי הוא היה שיכור מדי .

אני שונאת ללכת לישון שיכורה אז הכנתי לי משהו לאכול והתיישבתי מול המחשב.

דיברתי עם מכר שלי בmsn ואני לא יודעת, אולי זה השיכרון או חוסר הסיפוק שלי, ניהלנו שיחה די לוהטת כל הלילה שהסתיימה בשיחת טלפון בבוקר.

אין לי מושג לאן זה הולך, אנ

אני חושבת שאני מאוהבת.
במישהו שהוא לא החבר שלי .

כואבת לי הבטן. הוא הציע לי שנלך למסיבת חילופי זוגות. רק כדי לבדוק כמובן. אני מאוהבת במישהו וירטואלי. כל החברים הטובים שלי לא דוברים עברית. נראה לי שהשמנתי. חבר שלי אומר לי שהשמנתי. אני מבטיחה לעצמי הבטחות ולא מקיימת. מה עוד חדש. אחי גר בניו יורק ואני כל כך מתגעגעת אליו. הכלבה של חברה שלי אכלה לי את משקפי השמש ששילמתי עבורם בעשרה תשלומים של מאה ש"ח. אני חרמנית. חזרתי לעשן. אני חייבת להפחית את כמויות הבירה. ובאופן כללי המצב רוח די טוב.